ד"ר מילטון טרייגר 1908 – 1997 החל לפתח את שיטתו באופן אינטואיטיבי כבר מגיל 18 אך רק בגיל בו רוב בני האדם מתחילים לחשוב על פרישה הוא החל ללמד אותה בתחילה בארה"ב ובהמשך ובעקר דרך תלמידיו ברחבי העולם. טרייגר היה אדם מיוחד, בגיל צעיר נאלץ להתמודד עם עיוותים בעמוד השדרה ועשה זאת בעקר ע"י תנועה רבה. בין השאר למד אגרוף כמו גם אקרובטיקה.
בגיל 18 גילה באופן מקרי שיש לו כלים טבעיים לריפוי ע"י מגע שמייצר תנודות אצל המטופל, מאז פיתח את הכלי הזה לרמה כל כך גבוהה שגם בהיותו פיזיותרפיסט, חווה הצלחות הרבה יותר גבוהות משאר הפיזיותרפיסטים, ולכן החליט שהוא מוכרח לשתף את עולם הרפואה בכלים האלה שפיתח על מנת לעזור להם להגיע לתוצאות טובות כמו שלו בטיפול בסוגים רבים ושונים של בעיות ומחלות ממחלת הפוליו, טרשת נפוצה, ניוון שרירים, נפחת, אסטמה, סיאטיקה ואלפי סוגים של כאבי גב, ולשם כך החליט ללמוד רפואה בגיל 42!
רק ב 1980 החל ללמד את שיטתו בזכות בטי פולר שעזרה לו לייסד את ה Trager Institute. וב1990 הגיעו המורים הראשונים ללמד בארץ (גייל סטיוארט, ביל שול, ופביאן הירש). הביאה אותם וארגנה את הלימודים בארץ במשך שנים רבות פמלה שרני שהיא היום מורה פרטית בשיטה (טוטר).
יש לנו שני טוטרים נוספים בתיה בילר ואבי בחט. בתיה נמצאת גם בתהליך להיות מורה לאנטומיה של השיטה ואבי הוא גם מורה שיכול להכשיר מטפלים לשיטת טרייגר – אינסטרקטור. קישור לאתר טרייגר הבינלאומי

מה מיוחד בשיטת טרייגר? 

טרייגר עצמו היה איש של תנועה, מגיל צעיר עסק בסוגים שונים של תנועה בין השאר כדי להתגבר על בעיית חוסר האיזון המבני שסבל ממנה מלידה.
לכן כשטרייגר נוגע במטופל הוא מניע אותו. הוא מניע איבר, מניע אותו ביחס לסביבה הקרובה ומניע אותו כחלק ממערך שלם של גוף אחד שמתייחס לאדמה דרך הגרביטציה.
כדי לאפשר לאיבר לנוע בצורה חופשית הוא מביא אותו לשחרור ע"י תחושה ברורה של המשקל שלו עצמו, – התחושה היא דו סטרית: טרייגר חש, אך בעקר המוח של המטופל חש - מקבל אינפורמציה – מה שמאפשר לו לתכנת מחדש את מצב המתח השרירי באזור.
התנודות שטרייגר מייצר  בגוף המטופל, יש להן שני מיקודים שונים: המיקוד לסביבה הקרובה – כל החיבורים הקטנים באזור המפרק הקרוב לאותו איבר, והמיקוד לסביבה הרחוקה – כול החיבורים להמשך הגוף ששמים את האיבר במקומו כחלק ממערכת ולא כדבר נפרד.
טרייגר משיג את התוצאה בשני המיקודים ע"י חישה. מצד אחד חישת קיום האיבר עצמו – כמה זה שוקל? ואח"כ (או בו זמנית), איך זה מחובר לשאר הגוף ובמיוחד לעמוד השדרה., אך לא רק לעמוד השדרה אלא גם לאברים הרחוקים ביותר כמו למשל איך יד מחוברת גם לראש, גם לאגן וגם לרגליים.
אז דמיינו לכם שמישהו יודע להמחיש לכם את החיבור הזה – יודע לתת לכם לחוש אותו ע"י תנודה נעימה שמצד אחד מרגיעה ומצד שני מגבירה חיוניות בדיוק בגלל תחושת החיבור הברורה שנוצרת.  פתאום יד היא כבר לא רק יד, היא מחוברת גם לבטן, לעמוד השדרה באזור הבטן וכך גם לאגן ולכן גם לרגליים – ואתם חווים איך כל החלקים האלה נעים כמבנה אחד מחובר!
זו לא רק חוויה אדירה מהבחינה התחושתית – חוויה נעימה במיוחד, אלא שעל הדרך כאמור זה מזין במוח אינפורמציות על הקיום הגופני – בדיוק איך הוא בנוי, מה מחובר למה וכמה מתח יש שם בכול מקום – והאינפורמציה הזו היא הבסיס לשינוי, היא מסד הנתונים שעל גביו המוח מעדכן את מערך המתחים בכל הסביבה עליה הוא קיבל אינפורמציה – לכן התנודות פעמים רבות מגיעות פשוט לכול מקום בגוף וכך גם העדכון.

לא פלא שהחוויה התחושתית אחרי טיפול כזה, עשויה להיות כאילו אני ענן מרקד- מצד אחד כמעט חסר משקל – כל כך בקלות אף בשמים, ומצד שני מלא באנרגיה של תנועה – פשוט רוקד משמחה!

הענן המרקד הוא הסמל המסחרי של שיטת טרייגר.

שחרור בתנועה – (Mentastics)

טיפול טרייגר טיפוסי מתחיל עם קצת שחרור בתנועה ומסתיים עם עוד קצת שחרור בתנועה כאשר הקטע האמצעי של המגע מזין מאוד את החלק האחרון איתו הולך המטופל הביתה – מצויד לא רק בחוויה קיומית שאין שנית לה אלא גם בכלי לשימוש עצמי – כיצד לשחרר את עצמו בתוך היומיום!

שחרור בתנועה נקרא עדיין במקומות רבים מנטסטיקס חיבור המילים מנטל וג'ימנסטיקס. כאן בישראל מאחר ואין לנו מסורת עמוקה של השימוש בשיטה, אנחנו חופשיים להשתמש בשם עכשווי יותר שגם מסביר את עצמו קצת יותר טוב – שחרור בתנועה.

המהות של שחרור בתנועה היא בכך שבדיוק כמו שהמטפל יכול לשאול את עצמו כמה שוקלת יד אותה הוא מנדנד על מנת לחוש., כך גם המטופל עצמו, יכול לשאול את עצמו, כמה שוקלת יד ולנדנד אותה כדי לחוש את זה.

השקילה שווה לתחושת הקיום הפיזי - זו האינפורמציה שהמוח שלנו צריך לקבל כדי להתאים את רמת המתח השרירית הנדרשת לפעולה.
את רוב פעולות היום יום אנחנו מבצעים ללא תשומת לב לתחושה הקיומית שלנו, בכך אנחנו כאילו אומרים למוח על תתעסק עם המתח השרירי שלנו זה לא חשוב עכשיו, מה שחשוב זה מה שאנחנו חושבים/מרגישים.

המעניין הוא שלהשאיר ערוץ פתוח לאינפורמציה של התחושה הקיומית לא לוקח כלום מהיכולת של המוח לחשוב – זהו ערוץ נפרד שכול מה שעלינו לעשות זה לא לסגור אותו – ואת זה עושים ע"י התעניינות בכמה זה שוקל, או במילים אחרות בתחושה הקיומית.

המטפל בשיטת טרייגר הוא למעשה מורה לכול מטופל בכול מה שנוגע ללימוד זה של כיצד לשחרר את עצמו תוך כדי פעולות היומיום., כל מטפל יכול גם ליצור כיתת לימוד של נושא זה - כיתה שנקראת "כיתת טרייגר ליומיום" – אפשר לקרוא קצת יותר על הכיתות הללו בסעיף טרייגר ליומיום.